אני לא יודע כמה מכם קראו את סיכום השנה של פורטפוליו ל-2012, אבל אם להאמין לסטטיסטיקות של האתר, הרבה יותר אנשים יקראו את הסיכום של 2013. יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה, לפני כמה חודשים השתנה העיצוב של האתר והוא גם עבר לפורמט טיפה שונה, בעזרתם האדיבה של החבר׳ה הנהדרים מ-RSVP. אם פעם פורטפוליו היה בלוג אישי, עם תיק עבודות וקורות חיים, היום הוא כבר אתר / מגזין לכל דבר, עם פוסטים אישיים, ראיונות, חדשות ופלטפורמה למפגשים ולתערוכות (התוצאה של כל זה, אגב, היא נתונים משמחים כמו זמן שהיה מרשים באתר, מספר הדפים הנצפים ועליה יפה במספר הקוראים ביחס לשנים קודמות) (או במילים אחרות: התמכרתי סופית לגוגל אנליטיקס…).
זה קשור גם לסיבה השניה: אני לא יודע אם שמתם לב אבל בחודשים האחרונים מתפרסם בפורטפוליו הרבה יותר תוכן מבעבר. אני משתדל להגיע ל-10 פוסטים בשבוע, חלקם חדשות ברמת הכרוניקה, אבל הרוב הוא עדין תוכן איכותי, מקורי ומעניין (אם יורשה לי להעיד על עצמי), החל מסדרת המפגשים עם המאיירים (אנחנו כבר ב-73!!!) דרך הראיונות בפורמט הצ׳אט האהוב עלי, ועד לפוסטים האישיים שכבודם במקומם מונח. זה לא קל, זה לא פשוט, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלכת… (וזה אולי המקום לרמוז שב-2014 אני לא אהיה הכותב היחיד פה…).
וכמקובל בסיכומים, בואו נדבר על מה שעניין אתכם ב-2013.
בדומה ל-2012, גם השנה את המקומות הראשונים ברשימת הפוסטים הנקראים תפסו הפוסטים האינפורמטיבים. למקום הראשון הגיע הקול הקורא של אומת האיור; למקום השני הגיע הפוסט שמספר על תאריכי ושעות הפתיחה של תערוכות הבוגרים (בשנה שעברה הפוסט הזה תפס את המקום הראשון); למקום השלישי הגיע הקול הקורא לתערוכה 100 ספרים. 200 עטיפות; למקום הרביעי הגיע הפוסט שמספר על הביאנלה לקרמיקה, חומר זוכר (שלוש פסקאות בסך הכל, תאריכים, משתתפים וקצת אינפורמציה); ולמקום החמישי הגיע הפוסט שבו אני מזמין את הקוראים לפתיחה של ״100 ספרים. 200 עטיפות״.
עד כאן חמשת המקומות הראשונים. מה אפשר ללמוד מהם? שכרוניקות וקולות קוראים מביאים טראפיק… ושהנתונים מתחילים להיות מעניינים מהמקום השישי ואילך.
למקום השישי ברשימת הפוסטים הנקראים הגיע אחד הפוסטים המוצדקים מבחינתי, כל מה שפרויקט מצטיין צריך, פרויקט הגמר החכם של דניאל ויינבוש מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, שנולד בעקבות קוצר הראייה שהוא סובל ממנו, והרצון שלו לבחון מגבלות בראייה כשהן מגיעות לתנאי קיצון.
במקום השביעי נמצאת אחת ההפתעות מבחינתי, אחד הפוסטים בפרויקט שבו הצגתי את אחד הזוכים בפרס העיצוב של משרד התרבות והספורט 2013: גרגורי לרין. אף פעם לא יצא לי לראיין את לרין, התכשיטים שלו תמיד סיקרנו אותי, ואני שמח שאני לא היחיד.
גם במקום השמיני נמצא אחד הפוסטים המוצדקים, שניצבים במהות של פורטפוליו מיום היווסדו: מיכל סהר מספרת על הלוגו החדש של מוזיאון תל אביב, בגרסה הארוכה לכתבה שפרסמתי בעיתון הארץ.
חותמים את הרשימה, במקומות התשיעי והעשירי, שניים מסדרת המפגשים של איור עכשיו, שפורסמו בזה אחר זה, שני מאיירים צעירים שאפשר לראות בהם, כל אחד בנפרד, ביטוי לפריחה של התחום בארץ. במקום התשיעי נמצא אביאל בסיל, וחותם את עשרת הפוסטים הנקראים של 2013, במקום העשירי, ניב תשבי.
מה אפשר ללמוד מכל עשרת הפוסטים? קודם כל שאומת האיור שולטת (!), ושתערוכות הבוגרים ממשיכות לעניין את הקהל הרחב (ובצדק). מעבר לכך? לא יודע, שאלה טובה. היום עם הכי הרבה טראפיק באתר, אגב, היה יום ראשון ה-4/8, היום שבו פורסמו הפוסט על דניאל ויינבוש והפוסט של איור עכשיו עם תומר ואסף חנוכה. וכמו בשנה שעברה, אם הגעתם עד לפה, זה הזמן לאחל שנה טובה ולהפנות לחמישה פוסטים נוספים שפורסמו השנה, שלא זכו להגיע לעשיריה הראשונה, ושיהיה נחמד אם תתנו להם צ'אנס נוסף. אני בכוונה לא כותב במה הם עסקו, תהיו אמיצים ותגלו לבד:
אנחנו נהנים לחזור למקומות האלה, שכאילו הזמן בהם קפא בכל מה שנוגע לכדורגל